מיהן החברות המועדפות על הבנקים למתן אשראי?

בשנים האחרונות עולה השימוש של חברות באשראי חוץ בנקאי (כמו זה שאנחנו באמרלד מגייסים עבור חברות בחו״ל). לא פעם אני נשאל למה יש שימוש כזה נרחב באשראי חוץ בנקאי, ובעיקר למה חברות מעדיפות ללוות מאתנו ולא מבנקים? כל התשובות כאן למטה.

אמרלד עוסקת בהשקעות בהלוואות מגובות בנכסים לחברות בחו״ל. כחלק מתהליך חינוך השוק, אני מרצה מבוקש בכנסים ומופיע בוובינרים שלנו וגם אצל שותפים באופן קבוע. את זה אני עושה בנוסף לאין סוף פגישות עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים בעשר השנים האחרונות. בכל אחד מהאירועים האלה חוזרת השאלה, בעיקר אצל מי שפוגש אותי בפעם הראשונה: למה החברות שאנו מגייסים להן אשראי מעדיפות אשראי חוץ בנקאי? יתכן והשאלה הנכונה יותר היא:

למה הבנקים לא נותנים אשראי לחברות קטנות ובינוניות?

כמו שאומרים To cut a long story short, ועדת באזל לפיקוח על הבנקים (Basel Committee on Banking Supervision) הוקמה בשנת 1975 ע”י ארגון בנקים הבינ״ל. המטרה היתה לטפל בנושא הפיקוח הרגולטורי אחר בנקים בעלי פעילות בינלאומית. המסקנות הראשונות פורסמו בשנת 1988. הן קבעו הסדר בין הבנקים המרכזיים בעולם לגבי סטנדרטים משותפים בנושא דרישות הון מינימאליות. ההסדר הידוע בשם ‘באזל 1’ (Basel Capital Accord) . עיקר הפרסום עסק בסיכון אשראי, ושם לו למטרה להבטיח גיבוי של מסגרת הון הולמת בפעילות הבנקאית הבינלאומית.

התפתחות העולם הפיננסי ובעיקר עולם הנגזרים הפיננסיים הציב מימד חדש לבחינת יציבות הבנקים וההון הנדרש מהם להעמיד לצורך פעילותם. ואכן בחודש יוני 2004 אישרו נגידי הבנקים המרכזיים, וראשי הגופים המפקחים על הבנקים במדינות ה-10G את ההצעה הסופית של הועדה: International Convergence of Capital Measurement and Capital Standards: A Revised Framework, מסמך הידוע בשם ‘באזל 2’. עיקריו של המסמך עוסקים ב

• דרישות הון מינימליות לסיכוני אשראי
• מפרט פיקוח על הלימות הון של הבנקים
• משמעת שוק והערכת סיכונים של הבנק

יישום המלצות ‘באזל 2’ דרשו מהבנקים השקעה כספית ראשונית משמעותית בשינוי תהליכי עבודה וכל התפיסה הבנקאית של פעילות הבנקים. אין להתפלא אם כך שאירועי שנת 2008 תפסו את הבנקים לא מוכנים לעוצמת המשבר.

מה עושים אחרי משבר?

כמובן, מקימים עוד ועדה. זו לא אחרה להגיע ולפרסם הוראות חדשות בנובמבר 2010 ‘באזל 3’. ההוראות היו צריכות להיכנס לתוקף בשנים 2013-2015, אולם המועד הסופי נדחה מספר פעמים וכעת נמצא ממש מעבר לפינה בינואר 2023. בקצרה, אלו הם המשך ישיר ומחמיר של ‘באזל 2’.

יותר קצר מזה, זה כבר לא אנושי.

לאן הובילה באזל את הבנקים?

הבנקים כאמור נאלצו להתמודד עם עליה בהוצאות הישירות לצורך מתן אשראי מחד. מאידך גם עם הוצאה עקיפה בדמות ריתוק יותר הון עצמי לצורך מתן האשראי. האחרון גדל באופן יחסי ככל שהחברה הלווה קטנה יותר. אך ההוצאות הישירות נשארות פחות או יותר קבועות בלי קשר לגודל ההלוואה.

תנועת המספריים הזו הפכה את ההלוואה לחברות קטנות ובינוניות ליקרות עבור הבנקים. מדובר על חברות שלוקחות הלוואות קטנות יחסית ($1-10 מליון). הבנקים השיטו את ההוצאה על החברות הלוות. זה ייקר את עלות ההלוואה והפך אותה לא אטקרטיבית.

בנקודה הזו, באנו המשקיעים הפרטיים והצענו לחברות דיל. אנחנו נלווה כספים לחברה בתמורה לשיעבוד ראשון על נכס שיבטיח את החזר ההלוואה. אנחנו נהנים מריבית ברמות דומות למה שהבנקים דורשים מחברות בגודל הזה וגם משיעבוד ראשון שבנקים דורשים מחברות. לנו זה טוב, לחברה הלווה זה טוב, והבנקים? הם ממילא יצאו מתחום הפעילות הזה.

מאמר בנושא ניתן לקרוא כאן.

אשראי בנקאי וחוץ-בנקאי, כמה דברים שכדאי לדעת

ההשלכות של ה’באזלים’ על המערכת הפיננסית באות לידי ביטוי בכל העולם, וככל שהמדינה מערבית יותר ביתר שאת. הרגולציה על הבנקים פתחה לנו אפשרות להינות כמשקיעים ממצב העולם המשתנה לנגד עינינו. ואכן, תחום האשראי החוץ בנקאי הוא התחום המתפתח ביותר בעולם הפיננסי בשנים האחרונות ועוד אל נאמרה המילה האחרונה.

גם בארץ אנחנו חווים את אותם התהליכים. דרישות ההון של בנק ישראל מהבנקים היתה מלכתחילה גבוהות יותר מאשר הרף של ‘באזל’. מהלך זה של בנק ישראל שמר על המערכת הפיננסית בארץ יציבה גם באירועים כמו 2008. יתכן שמהסיבה הזו אפקט ‘באזל’ על השוק בארץ קצת פחות לעומת העולם. עם זאת, אין ספק שהתחום החוץ בנקאי תופס תאוצה גם בארץ. כתבה בענין נמצאת כאן.

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה מפרסמת מאז מאי 2018 את מדד ידידותיות הבנקים לעסקים קטנים ובינוניים. הפרסום נועד לעודד את המודעות והתחרותיות בתחום האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. ניתן לראות את הדוח כאן. המדד משקף את כל ההסברים לעיל ואת מידת ההשקעה שלהם על שוק האשראי בארץ. התמונה בחו״ל דומה במגמה שלה אך עם יותר עומק מהנעשה בארץ.

חשוב לציין, שהנושא המדובר בו הוא אשראי לעסקים. באשראי לפרטיים כל התנהלות הבנקים שונה בתכלית, בין היתר כי הרגולציה שונה ומבחינה בין אשראי לעסקים לבין אשראי לצרכנים. אנשים פרטיים לא יתקלו בקושי לקבל אשראי לרכישת דירה, רכב או כרטיסי אשראי. להיפך.

המקורות בהם השתמשתי לצורך המאמר:

איגוד הבנקים, כל מה שרציתם לדעת על באזל 2, מאת: רו”ח גיל גבאי ורו”ח שי אהרוני (https://www.ibank.org.il/%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA%D7%9D-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9C-2-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90/)

איגוד הבנקים, מערכת הבנקאות בישראל בשנת 2017, מאת: ד”ר יובל רבינוביץ (https://www.ibank.org.il/%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%a9%d7%a0%d7%aa-2017/)

משרד הכלכלה והתעשייה (https://www.gov.il/he/departments/news/economy-news-021022)

אתר BIS

.

.

.

.

.

.

.

.

.

הפרסום לעיל הינו בגדר פרסום כללי כאמור בסעיף 15(א)(א)(4) לחוק ניירות ערך “החוק” וככזה אינו מהווה הצעה לציבור. הצעה ומכירה של ניירות ערך על ידי תאגיד מקבוצת אמרלד אלטרנטיב אינווסטמנטס גרופ בע״מ למשקיעים בישראל, שלא על פי תשקיף, מוגבלת ל- 35 משקיעים או למשקיעים המנויים בתוספת הראשונה לחוק (משקיעים כשירים). התמונה להמחשה בלבד.

אמרלד אלטרנטיב אינווסטמנטס גרופ בע״מ אינה מחזיקה ברישיון לייעוץ או לשיווק השקעות. אין במוצג בכדי להוות ייעוץ או שיווק השקעות ואין להסתמך עליו למטרות השקעה. המידע הנ”ל הינו למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין בו ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הצעה או שידול או הזמנה לרכוש (או למכור) את ניירות הערך ו/ או הנכסים הפיננסים הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהי או להחזר סכום ההשקעה. אין בתשואות העבר בכדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.