ההייטק ידוע כקטר של המשק, והוא קטר של כל הכלכלה העולמית. אבל בתנאים של האטה בכלכלה גם ההייטק נפגע. חברות חלום שניצלו את הגיאות בבורסה להנפיק צריכות להציג קבלות, וחברות גדולות צריכות לשמור על רווחיות. הכל כדי לשמור על המשקיעים מרוצים. מסתבר שמרכיב גבוה ברווחיות של חברות ההייטק הגדולות מגיע מתחום שלא ידענו עליו
אנחנו מציינים כמעט שנה למלחמה באוקראינה, ועם או בלי קשר המצב הכלכלי בעולם מכביד. האטה, מיתון ואינפלציה מכים בכל מקום ופוגעים בכלכלות מסביב לעולם. אנו תוספים בד״כ פגיעה בכלכלות כפגיעה בחברות או במדינות. חשוב לזכור שבסופו של דבר (או תחילתו של דבר) מי שנפגעים הם אנשים. ״הציבור הרחב״ כמוני וכמוך.
בסקטור העסקי מועדות לפגיעה הן החברות הממונפות (קרי, חברות שלוו כסף לצורך פעילותן). בעיקר נפגעות חברות שהמינוף הפיננסי שלהן גבוה, זאת אומרת שמרכיב ההלוואות שהן צריכות להחזיר מהווה חלק גדול יחסית מסך המאזן שלהן. משקיעים פרטיים שנטלו הלוואות לצורך השקעה בנכסים (ובעיקר נכסים שאינם מניבים) מבינים היטב את השפעת המינוף הפיננסי על תזרים המזומנים. בהקשר הזה, חברות נדל״ן הן המועמדות הטבעיות להיפגע, מאחר ורובן נשענות על הלוואות לצורך פעילותן.
יש כמובן גם מרוויחים מתסריט של עליה בריבית והם הבנקים. עליה בריבית מאפשרת להם לגבות יותר ריבית על הלוואות שהם נתנו, ומשום מה להעלות פחות את הריבית על פקדונות ולשלשל לכיסם את ההפרש.
מה קורה בהייטק?
ענף שבארץ מוכתר כ״קטר של המשק״ ומוביל את כלכלות כל העולם הוא ההייטק. ואולם, מסתבר שגם בהייטק לא הכל ורוד. מובן שחברות חלום שניצלו את הגיאות בבורסות העולם כדי לגייס מליארדי דולרים נמצאות בבעיה, שכן כעת, כאשר השוק התעורר מהחלום, הן צריכות להציג קבלות. היות ומקובל להנפיק כשאפשר ולא כשצריך, רבות מהן הנפיקו מוקדם מידי ולא יכולות לממש את ההערכות הנדיבות שפיזרו טרום ההנפקה. מובן שמצב הכלכלות המאט לא תורם לאף חברה לעמוד ביעדים שלה.
עכשיו מתברר שלא רק חברות החלום בהייטק סובלות מהאטה כלכלית. סדרת פרסומים מהתקופה האחרונה (כאן, כאן, כאן, כאן וגם כאן) מראים שגם החברות הגדולות ביותר בתחום (וגם בעולם) נאלצות לחשוב מחדש על דרך הפעולה שלהן. צו השעה הוא התייעלות, וזה בא לידי ביטוי בקיצוץ בכוח האדם, ביטול או דחיית פרוייקטים וכל דרך חסכון אפשרית. כי גם החברות הגדולות חושבות על השורה התחתונה ועל מה השוק יקבל את התוצאות העסקיות שלהן.
האם צריך לדאוג לחברות ההיטק הגדולות?
אין צורך לדאוג לקיימות של החברות הללו. הן עדיין מאוד רווחיות, ואנחנו מחוברים לשירותים שלהן באופן עמוק. כדאי לחדד כאן נקודה שאולי לא כולם ערים לה בהקשר של חברות שכולם מכירים. ניקח את אמזון כדוגמה. אמזון מוכרת לציבור כאחת החברות בעלות שווי השוק הגבוה בעולם, ובוודאי חברת האיקומרס הגדולה בעולם. וזה כמובן נכון. אבל, מי שיבדוק את מאזני החברה יגלה נתון מפתיע. מסתבר שכ- 75% מרווחי החברה נובע מכ- 14% מהכנסות החברה. מי שמכיר את כלל הפארטו 80/20 לא מופתע עד כאן. מה שכן מפתיע, הוא שאותם 75% ו- 14% אינם נוצרים מאיקורמס! תדהמה.
זה לא סוד שאמזון היא שחקנית בתחום המחשוב בענן. אם לדייק היא השחקנית הגולה בתחום ומחזיקה כ- 25% ממחשוב הענן בעולם. זה התחום שמניב לה רווחיות עצומה. איך שהציבור הרחב מכיר את החברות, ואיך שהן דואגות למתג את עצמן לצרכים השיווקיים שלהן, לא בהכרח משקף את הפעילות העיקרית של החברות. חשוב להן לשמור על מותג חזק ודומיננטיות מסיבות עסקיות ברורות. אבל הרווח העיקרי? הוא מגיע ממקום אחר. לא למותר לציין, שמייד אחרי אמזון נמצאות מיקרוסופט וגוגל כשחקניות משמעותיות בשוק הזה.
ממי שמכירים את שוק האחסון והמחשוב בענן, אני למד שלמרות ההיקפים האדירים של השוק והצמיחה המפלצתית של התחום, זה עסק שנמצא בחיתוליו.
מגלה ענין להשקיע בתחום, והפעם לא בהלוואה, באופן ישיר אצל חברת הענן הגדולה באירופה?
נא להשאיר פרטים כאן או לשלוח אלינו אימייל [email protected]
.
.
.
.
.
.
.
.
.
הפרסום לעיל הינו בגדר פרסום כללי כאמור בסעיף 15(א)(א)(4) לחוק ניירות ערך “החוק” וככזה אינו מהווה הצעה לציבור. הצעה ומכירה של ניירות ערך על ידי תאגיד מקבוצת אמרלד אלטרנטיב אינווסטמנטס גרופ בע״מ למשקיעים בישראל, שלא על פי תשקיף, מוגבלת ל- 35 משקיעים או למשקיעים המנויים בתוספת הראשונה לחוק (משקיעים כשירים). התמונה להמחשה בלבד.
אמרלד אלטרנטיב אינווסטמנטס גרופ בע״מ אינה מחזיקה ברישיון לייעוץ או לשיווק השקעות. אין במוצג בכדי להוות ייעוץ או שיווק השקעות ואין להסתמך עליו למטרות השקעה. המידע הנ”ל הינו למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין בו ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הצעה או שידול או הזמנה לרכוש (או למכור) את ניירות הערך ו/ או הנכסים הפיננסים הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהי או להחזר סכום ההשקעה. אין בתשואות העבר בכדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.