הלוואות הן מכשיר נפוץ למינוף עסקי וקידום עסקים. אנחנו באמרלד מלווים לחברות בחו״ל כנגד בטחונות ויש לנו שלושה עקרונות השקעה: יציבות, בטחונות ואי תלות בשוק ההון. במאה שמונים מעלות מאתנו נמצאים מי שמשקיעים בהיי טק. תחום ראוי, מענין ועשוי להניב תשואות חלומיות, אבל לא עומד אפילו באחד מהקריטריונים שלנו. אני יכול להבין השקעה במניות של חברות טכנולוגיה באופן כללי. אבל, לתת הלוואות לחברות סטארטאפ?!
השקעה במקבץ חברות סטארטאפ עלולה לסבול מתנודתיות מאוד גבוהה. על כל חברה אחת מצליחה יש מספר רב של חברות שנסגרו וכספי המשקיעים ירדו לטמיון (סיפורים שאנחנו ממעטים לשמוע עליהם). אבל יש סיכוי שהחברה האחת המצליחה תניב לתיק ההשקעות תשואה גבוהה למרות המחיקות של האחרות. זה ההגיון מאחורי השקעה בקרנות הון סיכון. מצד שלישי, לתת הלוואה לחברות סטארטאפ?! זה סותר את הפרקטיקה שאומרת שהלוואה ניתנת במטרה שהיא תחזור לבעליה ביחד עם ריבית.
אני לא מבקר את התנהלות בנק SVB שתוך שלושה ימים מה שנשאר ממנו זה אבק. למי שפספס אפשר לקרוא על זה כאן, כאן וגם כאן. הרי הסיבה לקריסתו, ככל הנראה, אינה קשורה לפרקטיקה של מתן הלוואות לחברות סטרטאפ. אני דן בענין לכשעצמו. יגידו מביני דבר שהבנק בוודאי לא הסתפק בגביית ריבית עבור ההלוואות. ניתן להניח שהבנק קיבל בנוסף לריבית אפשרות להשתתפות ברווחים ו/או לעליה בשווי המניה. אפשר שהבנק קיבל מניות או אופציות למניות כחלק מעסקת ההלוואה, או כל מנגנון אחר.
למה להשקיע בחברת סטארטאפ?
אנחנו רגילים לשמוע בעיקר על ההצלחות של חברות סטארטאפ. זה יותר מענין, וכנראה מוכר יותר עיתונים. המציאות היא שעל כל חברה ששורדת, יש מספר רב של אחרות שלא שרדו. פעם דיברו על יחס שרידות של אחת למאה. אני לא יודע אם היחס הזה נכון, אבל אין ספק שזה אחת להרבה מאוד.
חברות סטארטאפ מגייסות כסף ע״י מכירת מניות על מנת לממן את פעילות הפיתוח של הטכנולוגיה שלהן. במקרים רבים לחברות אין הכנסות, ואף אם יש להן הכנסות הן עדיין לא רווחיות. החברות ממשיכות בפעילות פיתוח המוצרים שלהן עד שנגמר הכסף. במקרים רבים אחרי שנגמר הכסף החברה נסגרת, ולעיתים מוצאים משקיע נוסף שמוכן לסכן את כספו ולהשקיע בהמשך הפעילות של החברה. ואם לא? אז ״הלך הכסף״ של המשקיעים. מי שמשקיע באפיק זה מכיר את הסיכונים והסיכויים בתחום, ומנהל את פעולותיו בהתאם.
אז מה הבעיה בהלוואה לחברת סטארטאפ?
כלל בסיסי במתן הלוואות הוא הציפיה, שלא לומר יותר מזה, להחזר את הקרן בתום או במהלך תקופת ההלוואה. בנוסף, הסכם הלוואה כולל בתוכו התחייבות לתשלום ריבית. עד כאן הכל ידוע וברור. יש אלמנט נוסף בהלוואה והוא הבטחונות שהלווה נותן למלווה על מנת להבטיח את החזר ההלוואה במקרה של אי עמידה בהסכם ההלוואה.
אנחנו באמרלד מקפידים על קבלת שיעבוד ראשון לטובת המשקיעים על מנת להבטיח את החזר ההלוואה. לא זו אף זו, הנכס המשועבד צריך להיות כזה שיהיה יחסית קל לממש אותו אם וכאשר נידרש לכך. דוגמאות מצויינות לכך הן נדל״ן במיקום מרכזי ובעל מאפיינים אטקרטיביים, או הסכמי הלוואה לעו״ד והמחאת זכויות בתיקים הממומנים בדרך של הלוואה. ניתן לקרוא על ההזדמנויות הללו כאן וגם כאן.
לחברת סטארטאפ אין בטחונות מוחשיים להציע. שווי הנכסים שלה הוא המזומן שיש בה והשווי של הטכנולוגיה שהחברה מפתחת. אבל, אם נגמר הכסף בחברה והטכנולוגיה לא מתממשת לכדי הכנסות לחברה אין לחברה בטוחות ממשיות להחזר ההלוואה. זאת הבעיה המרכזית בהלוואה לחברות סטארטאפ. לכן, איני מבין את הקונספט הזה.
אריק סורוצקין הוא אחד האנשים הכי ידענים ומנוסים בתחום אגרות החוב בארץ. לפני כמעט 30 שנה, כשהייתי בתחילת דרכי בשוק ההון, הוא אמר לי משפט שחרוט בזכרוני עד היום. אריק אמר לי שלא משנה מה הדירוג של אגרת החוב; אם החלטתי להשקיע באגרת חוב, אזי אני בטוח שאני אקבל את הקרן והריבית לפי תנאי האגרת. הרי אם לא הייתי בטוח בזה, לא הייתי משקיע מלכתחילה. נשמע טרוויאלי, אבל עמוק מאוד.
ההשלכות של התגובה האמריקאית על העולם כולו
זו חוויה מסוג שונה לכתוב על נושא מתגלגל. התחלתי להתכונן לפרסום הזה בתחילת השבוע. הלוואות הן נושא מאוד רלוונטי לעבודה שלנו באמרלד, ובפרט שאנחנו משקיעים בהלוואות בעלות בטחונות בשיעבוד ראשון וברמה גבוהה. מה שקרה במהלך השבוע בארה״ב הוא לא פחות ממטלטל, ובעל השלכות מרחיקות לכת.
למה הכוונה? ביום שני לפני תחילת המסחר בארה״ב הודיעו הרשויות הפיננסיות שם על כך שהם ״יחלצו״ את בעלי הפקדונות בבנק. בארה״ב קיים ביטוח פקדונות עד לסכום של 250 אלף דולר. הממשל על כל שלוחותיו החליט לשאת בהחזר הכפסים של כל בעלי הפקדונות בכל סכום שהוא.
בארה״ב באופן כללי מאמינים בשיטה הקפיטליסטית, גם הדמוקרטים. לחלץ משקיעים בבנק ע״י הממשל זה ההיפך מקפיטליזם. לכאורה, הממשל הדמוקרטי הוא המרכז שמאל בפוליטיקה האמריקאית. לכן ניתן להבין, חלקית לפחות, התערבות של הממשל במקרה כזה. בכל מקרה זו פגיעה בתרבות הקפיטליסטית על פיה אם חברה ובכלל זה בנק נופל, צריך לתת לו ליפול. זה חלק מהאבולוציה של הכלכלה. גם בשנת 2008 הממשל לא הגיב ככה למצב שהיה קשה בהרבה בזמנו.
אבל, זה לא כל כך פשוט. למי עזר הממשל? לגב׳ כהן מברוקלין, או גב׳ סמית׳ מסינסינטי? ליתומים ולאלמנות? אז זהו שלא. הוא עזר לשמנת של שמנת של הכלכלה. אם כך, הממשל שלכאורה שואף לדאוג לרווחתם של מיעוטי היכולת דאג בסוף להייטקיסטים?
התחלנו בבנק קטן שנפל והגענו למדיניות הממשל האמריקאי
מבולבלים? גם אני. לא רק שיש כאן פגיעה ברוח האמריקאית, גם דאגו לא למי שבאמת צריך שידאגו לו. אבל בעיקר יצרו תקדים. בשתי מילים: תקדים מסוכן. כי בפעם הבאה שייפול בנק הציפייה תהיה להתנהלות דומה. מה שמסוכן יותר הוא שתגובה כזאת מעודדת מנהלי בנקים לקחת סיכונים גדולים מידי בלי להיענש על זה. זו כבר סכנה אמיתית כלכלה האמריקאית ובאופן נגזר על כל העולם. עוד לא שכחנו את הנזקים מתאוות הסיכונים של הבנקאים בוול סטריט בשנת 2008.
בהתחלה הרגשתי בודד בדיעה הזו. אבל ככל שהתקדם הזמן פורסמו עוד ועוד דעות דומות ע״י אנשים מאוד מוכרים ומפורסמים בתחום ההשקעות. אפשר לראות מספר התייחסויות כאן, כאן וכאן. אפשר להסכים איתי או לא, כך או כך כדאי לקרוא מה האנשים האלה אומרים.
סוף דבר
אנחנו באמרלד נמנעים מלהשקיע בהשקעות בעלות סיכון גבוה, גם אם התשואה הפוטנציאלית שלהם גבוהה ואפילו גבוהה מאוד. אנחנו מכוונים להשקעות שהתזרים מהן ברור, ושאנו תופסים את רמת הסיכון שלהן כנמוכה יחסית.
אנחנו שומרים על שלושת עקרונות ההשקעה שלנו:
- יציבות (מדינה, חברה ותזרים)
- בטחונות טובים להלוואה
- אי תלות בשוק ההון
ממש עכשיו, יש לנו הצעות נהדרות להשקעה.
רוצה לקבל את כל הפרטים על ההשקעות שלנו לפני כולם?
בשביל זה כדאי ליצור אתנו קשר כאן או כאן או פשוט לשלוח אלינו אימייל לכתובת [email protected].
.
.
.
.
.
.
.
.
.
הפרסום לעיל הינו בגדר פרסום כללי כאמור בסעיף 15(א)(א)(4) לחוק ניירות ערך “החוק” וככזה אינו מהווה הצעה לציבור. הצעה ומכירה של ניירות ערך על ידי תאגיד מקבוצת אמרלד אלטרנטיב אינווסטמנטס גרופ בע״מ למשקיעים בישראל, שלא על פי תשקיף, מוגבלת ל- 35 משקיעים או למשקיעים המנויים בתוספת הראשונה לחוק (משקיעים כשירים). התמונה להמחשה בלבד.
אמרלד אלטרנטיב אינווסטמנטס גרופ בע״מ אינה מחזיקה ברישיון לייעוץ או לשיווק השקעות. אין במוצג בכדי להוות ייעוץ או שיווק השקעות ואין להסתמך עליו למטרות השקעה. המידע הנ”ל הינו למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין בו ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הצעה או שידול או הזמנה לרכוש (או למכור) את ניירות הערך ו/ או הנכסים הפיננסים הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהי או להחזר סכום ההשקעה. אין בתשואות העבר בכדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.