העליה בגורמי הסיכון בעולם ובין היתר העליה בשיעור האינפלציה הביאו לגל עולמי של העלאות ריבית. חברות שיצטרכו למחזר חוב בשנה הקרובה יאלצו לעשות זאת בריביות גבוהות משמעותית מהריבית בה הנפיקו לפני מספר שנים. האירוע הזה יגדיל את הוצאות המימון של החברות ועלול לפגוע בתוצאות העסקיות שלהן ובבחירת עסקים חדשים. אבל, יש חברות שהסיפור אצלן שונה לגמרי.
היו היתה, לפני לא הרבה זמן בכלל, תקופה נינוחה בה לא היו מלחמות עולמיות, לא היה מיתון עולמי ולא היתה אינפלציה עולמית. והריבית, הו הריבית, היתה ברמה נמוכה כמעט אפסית. כולנו התרגלנו לריבית הנמוכה הזו, ולמדנו לנצל אותה לטובתנו.
איך מנצלים ריבית נמוכה לטובתנו?
פשוט, לוקחים הלוואות וממנפים את המאזן (הפרטי או של החברה). כשהריבית היתה בגובה 0.5% והפריים בשיעור של 2%, ניתן היה לקבל הלוואות ברמות של 2%-3%. במאמר קודם (ניתן לקרוא כאן) הראיתי שחברות פרטיות בינוניות + בארץ לוו כסף בריבית של 12%. לפיכך, המשקיע הנבון יכול היה ליצור מרווח מימוני של כ- 9%-10% לשנה.
תהליך דומה עברו החברות הציבוריות. עודף הכסף בציבור ובגופים המוסדיים, ביחד עם ריבית נמוכה שלחו את המשקיעים לשוק ההון לקנות אג״ח חברות. עודף הביקוש העלה את המחיר ובכך הוריד את התשואה לפדיון (שכן עליה בשער אגרת החוב מוביל לכך שהתשואה לפדיון של האגרת ירד). וכך החברות הציבוריות יכלו לגייס חוב בהנפקת אגרות חוב בתשואה נמוכה מאוד. זה הוביל בתורו לירידה בהוצאות המימון של החברות וכמובן הגדלת הרווחיות.
אבל לא רק הרווחיות עלתה. הריבית הנמוכה שנדרשה מהחברות בשל המצב המתואר לעיל, אפשר לחברות לדרוש תשואה יותר נמוכה על פרוייקטים. במילים אחרות, החברות הסכימו לשלם יותר על פרוייקטים מאחר והיה להן מימון זול לעשות זאת. גם כאן, עליה במחיר הפרוייקט מקטינה את התשואה של הפרוייקט בדיוק כפי שקורה בשוק אגרות החוב.
כל התהליכים המתוארים כאן הביאו, בין היתר, לעליה במחירי נדל״ן לדוגמה. לא רק בארץ בכל העולם. זאת הכלכלה של החיים.
אבל מה קורה כשהריבית עולה, ומהר?
רוב האנשים שלקחו הלוואה לצורך מימון השקעה, מופתעים כל פעם מחדש מכך שהריבית יכולה לעלות, ובאמת עולה. המין האנושי והמוח ששולט בכל אחד מאתנו הם חובבי סטטוס קוו. המחשבה היא, שמה שהיה הוא שיהיה, או במילים אחרות המצב הטוב בו אנו נמצאים לא ישתנה.
בנקודה הזאת, כדאי לציין שפירושו של המונח סטטוס קוו בלטינית הוא “המצב שהיה לפני המלחמה” (ותודה לוויקיפדיה כאן). בהחלט נקודה למחשבה בהמון היבטים. היטיב לתאר זאת אהוד מנור בתרגום לשיר שאת מילותיו כתב במקור ויניסאוס דה מוראס: ״העצב אין לו סוף, לאושר יש ויש.״ תשאלו את האוקראינים, תקבלו גם תשובה טובה לזה.
במקרה של חברה ציבורית שהנפיקה אגרות חוב לציבור, העסקים ממשיכים כרגיל. עד אשר צריך למחזר את החוב, שכן מחזור החוב יעשה בתשואות הקיימות כיום בשוק. לדוגמה, חברה גייסה לפני 5 שנים חוב בריבית נמוכה. החברה צריכה למחזר את החוב הזה בשנה הקרובה לעוד חמש שנים בריביות הקיימות היום בשוק שהן גבוהות באופן משמעותי.
לפיכך, החברה מתחייבת בפני המשקיעים לשלם ריבית גבוהה לחמש השנים הקרובות. הפער בין הריבית הנקובה באגרת החוב הנפדית לבין אגרת החוב החדשה המונפקת הוא הגידול בהוצאות המימון של החברה. החברה תצטרך לפעול בתנאים האלה כמה שנים קדימה וזה ישפיע על תוצאות הפעילות שלה וגם על אופן וקצב ההתפתחות העסקית.
לצערן של החברות הפגיעה בהן לא מסתיימת כאן. סיכון השוק של אגרת חוב נמדד בפער בין התשואה לפדיון של אגרת חוב ממשלתית (ריבית חסרת סיכון) לבין התשואה של אגרת החוב של החברה. כאשר העולם הכלכלי חווה סערה שמגדילה את חוסר הוודאות ואת פוטנציאל הסיכונים הפער הזה גדל. הגידול בפער נובע מכך שמשקיעים מעדיפים אגרות חוב בסיכון נמוך יותר ככל שהמצב הכלכלי סוער יותר.
התשואה של אגרות החוב הממשלתיות חסרות הסיכון עלו כתוצאה מהעלאת הריבית של הבנקים המרכזיים והזינוק בשיעורי האינפלציה. התשואה של אגרות החוב של החברות עלתה יותר. למה? בשלב ראשון התשואה עלתה בגלל העליה בתשואה של אגרות החוב הממשלתיות. בשלב השני, התשואה עלתה כי המשקיעים תופסים את המצב הכלכלי כיותר מסוכן, דבר שהופך את החברות ליותר מסוכנות.
כתוצאה מכך הפער בין התשואה של אגרות החוב של החברות לבין אגרות החוב הממשלתיות גדל. כך שהעליה בתשואה של אגרות החוב של החברות היתה גבוהה יותר מהעליה בתשואות של אגרות החוב הממשלתיות. אני מזכיר, שעליה בתשואות משמעה ירידה בשער אגרת החוב, וככל שאגרת החוב היא לטווח ארוך יותר שינוי נתון בתשואה ישפיע יותר על השער.
בארץ מצב החברות קצת יותר מורכב
בארץ מצב החברות יותר מורכב. זה לא קשור לאירועים במזרח התיכון או לחילופים התכופים של ראשי הממשלה. חברות רבות נוהגות להנפיק אגרות חוב צמודות למדד. במשך המון שנים זה עבד נהדר, שכן האינפלציה בארץ היתה נמוכה ותחת שליטה והחברות מאושרות. אבל לאושר יש סוף, ואותן חברות נושאות עכשיו בנטל של החזר ריבית וקרן צמודות לאינפלציה.
האינפלציה השנה תסתכם בעליה בשיעור גבוה ממוצע השנים האחרונות – מדובר על שינוי של 3%-4%. זו התוספת שהחברות יצטרכו לשלם למשקיעים שלהן על הקרן והריבית של ההלוואה עד לפדיון האגרת. ההערכות הן שגם בשנה הבאה צפויה עליה גבוהה יחסית של האינפלציה וזה יתווסף להוצאות.
הפתעה: אילו חברות עמידות יותר לשינוי בריבית?
ניגש ישר לענין. חברות פרטיות שלוו לא דרך שוק ההון בריביות גבוהות יותר מהריבית שניתן להשיג בשוק ויודעות לתפקד ולהרוויח גם בתנאים האלה. דוגמה לחברה שפועלת ברמת ריבית כזאת אפשר למצוא בכתבה של אלמוג עזר ב ״כלכליסט״, 20.12.22
בחו״ל נדיר יחסית למצוא הנפקה של אגרת חוב צמודה למדד. העליה באינפלציה משפיעה על התשואות דרך השינויים של הריבית של הבנק המרכזי והמסחר באגרות חוב. לכן השקעה בהלוואה לחברה פרטית, המגובה בנכס יציב שניתן להנזיל אותו באופן קל יחסית בעת הצורך ופועלת במדינה יציבה היא המקום הנכון להשקיע.
השקעה כזו היא פתרון מצויין להשקעה לטווח קצר, עד יעבור זעם. אחר כך אפשר לשלוח יונה ולראות מה מצב ההשקעות על פני האדמה. יש לנו מספר הצעות השקעה, במספר תחומים ואחד מהם בוודאי מתאים לך.
לפרטים נוספים אפשר להשאיר פרטים באתר ונחזור אליך בהקדם.
לינק ליצירת קשר: יצירת קשר עם אמרלד
.
.
.
.
.
.
.
.
.
הפרסום לעיל הינו בגדר פרסום כללי כאמור בסעיף 15(א)(א)(4) לחוק ניירות ערך “החוק” וככזה אינו מהווה הצעה לציבור. הצעה ומכירה של ניירות ערך על ידי תאגיד מקבוצת אמרלד אלטרנטיב אינווסטמנטס גרופ בע״מ למשקיעים בישראל, שלא על פי תשקיף, מוגבלת ל- 35 משקיעים או למשקיעים המנויים בתוספת הראשונה לחוק (משקיעים כשירים). התמונה להמחשה בלבד.
אמרלד אלטרנטיב אינווסטמנטס גרופ בע״מ אינה מחזיקה ברישיון לייעוץ או לשיווק השקעות. אין במוצג בכדי להוות ייעוץ או שיווק השקעות ואין להסתמך עליו למטרות השקעה. המידע הנ”ל הינו למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין בו ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הצעה או שידול או הזמנה לרכוש (או למכור) את ניירות הערך ו/ או הנכסים הפיננסים הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהי או להחזר סכום ההשקעה. אין בתשואות העבר בכדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.