זמן רב אני טוען שלא קיימת באמת אינפלציה בעולם. לכן הנסיונות להקטין את שיעורה דרך העלאות ריבית זה לא באמת מה שהוריד את שיעורה. אז מי שניסה לרדת מעץ האינפלציה מגלה כיום שבכלל לא טיפסנו על העץ. איך כל זה משפיע על המצב הכלכלי ומצב ההשקעות, ומה יש לנו לעשות עם זה מופיע כאן למטה.
אני כותב כבר זמן רב על כך שאין באמת אינפלציה בעולם. לפחות לא במובן הפשוט והנתפס ע״י רוב הבריות. זה לא אומר שלא היו עליות מחירים. היו גם היו, וכנראה עוד יהיו. אבל, זו לא אינפלציה לתפיסה שלי. עליות המחירים בעולם נובעות בעיקר ממחסור בהיצע, אל מול ביקוש יציב במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב גם הביקוש קטן, אבל בקצב קטן יותר משמעותית מהקיטון בהיצע. הפער הזה הוא שגורם לעליות מחירים. בארץ המצב טוב עוד פחות מאחר וחלק מעליית המחירים נובע מהמונופולים העסקיים המקומיים. הן היצרנים והן היבואנים.
אז איך זה שהאינפלציה בארץ נמוכה יותר?
זה בדיוק הענין. המחירים בארץ היו גבוהים מלכתחילה, ולכן היכולת להעלות אותם באותו שיעור כמו בחו״ל היא מוגבלת יחסית. שיעור עליית המחירים בחו״ל היה משמעותית יותר גבוהים מאשר בארץ. עדיין המחירים בארץ יקרים יותר מאשר רכישה של אותו מוצר בחו״ל. האינפלציה בארץ היתה יותר ״אמיתית״ במובן זה שבארץ המשכנו לראות צמיחה יפה יחסית של הכלכלה, נתון שמתחבר טוב לאינפלציה. השפעת עליה של הריבית על אינפלציה אמיתית (גם אם שיעור ההעלאות הוא גבוה) זה תהליך שלוקח זמן. בהתאם אנחנו רואים שהעלאת הריבית בארץ בשיעור של 3.5% בתוך פחות משנה, עוד לא ממש נותן את אותותיו בכלכלה. הרבה משפחות ועסקים ממונפים במשכנתאות והלוואות לעסק, מרגישים היטב את השפעת העלאת הריבית על תזרים המזומנים. כמעט כל יום יש כתבה על משפחה כזו או אחרת שמתקשה ״לגמור את החודש״. אפשר להבין את זה. מה שקצת יותר קשה לי להבין הוא שאותה משפחה (באחת הדוגמאות) מוציאה 400 ש״ח בחודש על סיגריות ו- 1,600 ש״ח בחודש על מסעדות. רק להבין, 1,600 ש״ח בחודש מהווה 10% מההכנסה נטו של המשפחה. חבר׳ה, באופן כללי תפסיקו לעשן ובאופן פרטני תתחילו לבשל. ביחד זה יתן לכם יותר שליטה על מה שנכנס לכם לפה, ויפנה המון כסף להשקעות מועילות יותר.
מה קורה עם האינפלציה והריבית בעולם?
אירופה הופתעה לטובה משיעור אינפלציה בשיעור של ״רק״ 8.5%, שזה הרבה יותר טובה מהצפי ל- 8.7%. אזכיר שרק בדצמבר אשתקד עמדה שיעור האינפלציה שם על 9.2%. פירוט כל המספרים ניתן לקרוא כאן. אירופה הגיעה למצב ״הנפלא״ הזה בעיקר כתוצאה מירידה של מחירי האנרגיה. לא רק בארץ יש חורף חם יחסית, וזה משפיע על הצפי לשימוש באנרגיה לצרכי חימום. הירידה במחירי האנרגיה הביאה בתורה לירידה במחירי התעשיה בשיעור חודשי לא מבוטל של 1.8%. מחירי האנרגיה לא ירדו בתגובה להעלאת הריבית, הקשר בין שני המכשירים נמוך מאוד. מחירי האנרגיה ירדו מאחר ובשנה האחרונה הם עלו באופן חד בעיקר בשל השפעת המלחמה באירופה על מחירי האנרגיה. נתתי בעבר (כאן) דוגמה למעגל הקסמים האינפלציוני. בדוגמה האירופית אפשר לראות שהמעגל יודע לעיתים גם לעבוד הפוך.
ארה״ב נמצאת במציאות קצת שונה מזו של אירופה. בנקודת הזמן הזו הראה שהן מגיבות לאירועים ומתנהלות בשני מסלולים שהולכים ומתבדרים. יו״ר הפד האמריקאי, ג׳רום פאואל, התבטא השבוע באמירה שהתהליך הדיסאיפלציוני (“disinflationary process”) בארה״ב התחיל. הוא רואה את התהליך הזה, ובפרט זה בא לידי ביטוי, לדבריו, בתחום הסחורות (במובן Goods, לא Commodities). עדכון על דבריו אפשר לקרוא כאן. תהליך הדיסאינפלציה צפוי להיות איטי ויתכן שיהיו מהמורות בדרך אבל הכיוון ברור. את זה הוא אמר גם אחרי פרסום נתון תעסוקה טוב מהצפוי, שיכול היה להשפיע לחיוב על האינפלציה. אישית, נתון התעסוקה נראה לי כמו טעות או הצטברות של גורמים חד פעמיים. ימים יגידו אם הנתון הזה נשמר או שיחזור אחורה לרמות יותר הגיוניות.
אז מה יקרה עכשיו עם הריבית בעולם?
כך או כך, יו״ר של הבנקים באירופה וארה״ב מתחילים לדבר על האטה בקצב עליות הריבית. את זה אנחנו כבר חווים. אז הם יעלו בקצב הולך ופוחת עד אשר יפסיקו עם ההעלאות. חודש, חודשיים, רבעון או שניים? קשה לדעת. אבל הכתובת על הקיר. המצב הנוכחי רק מחדד את מה שאני טוען מזמן: לא היתה באמת כמעט אינפלציה. אחרת, איך יתכן שריבית ריאלית שלילית (הרי שיעורי הריבית עדיין נמוכים מאוד ביחס לאינפלציה) מצליחה להוריד כל כך מהר את האינפלציה?
צריך לזכור שההשפעה הבטוחה של העלאת ריבית על הכלכלה היא האטה. על רקע ההאטה החדה בכלכלת אירופה העלאות הריבית חנקו ביתר שאת את הכלכלה. אם הטענה שלא באמת היתה אינפלציה ״אמיתית״ הרי שהפגיעה הכלכלית היתה מיותרת. צריך היה לחשוב על תגובה אחרת למצב.
איך מדיניות הריבית משפיעה עלינו?
אנחנו באמרלד משקיעים בהלוואות מגובות בנכסים לחברות בחו״ל. הלוואות בהגדרה זה נושא שקשור לריבית. אני לא יכול לקבוע כמה העלאות עוד יהיו או מה יהיה התזמון שלהן, אבל המגמה ברורה. אם העולם נמצא בשלהי תקופת העלאות הריבית, חזקה שזה הזמן להשקיע בהלוואות בריבית גבוהה יחסית לפני שהריביות ירדו. בתפיסת העולם שלנו, כדאי להשקיע במגוון הלוואות לחברות שונות, מתחומי עיסוק שונים וע״י כך לייצר גיוון ופיזור השקעות שמפחית את הסיכון הכולל של התיק. באופן כזה אפשר גם להנות מריביות יפות וגם להקטין סיכון. מצאנו את הדרך לעשות את זה.
רוצה לגלות איך לפזר השקעות בפשטות וביעילות?
בשביל זה כדאי ליצור אתנו קשר כאן או כאן או פשוט לשלוח אלינו אימייל לכתובת [email protected].
.
.
.
.
.
.
.
.
.
הפרסום לעיל הינו בגדר פרסום כללי כאמור בסעיף 15(א)(א)(4) לחוק ניירות ערך “החוק” וככזה אינו מהווה הצעה לציבור. הצעה ומכירה של ניירות ערך על ידי תאגיד מקבוצת אמרלד אלטרנטיב אינווסטמנטס גרופ בע״מ למשקיעים בישראל, שלא על פי תשקיף, מוגבלת ל- 35 משקיעים או למשקיעים המנויים בתוספת הראשונה לחוק (משקיעים כשירים). התמונה להמחשה בלבד.
אמרלד אלטרנטיב אינווסטמנטס גרופ בע״מ אינה מחזיקה ברישיון לייעוץ או לשיווק השקעות. אין במוצג בכדי להוות ייעוץ או שיווק השקעות ואין להסתמך עליו למטרות השקעה. המידע הנ”ל הינו למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין בו ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הצעה או שידול או הזמנה לרכוש (או למכור) את ניירות הערך ו/ או הנכסים הפיננסים הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהי או להחזר סכום ההשקעה. אין בתשואות העבר בכדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.