שני רבעונים עם צמיחה שלילית במשק האמריקאי לא מעידים בהכרח על מיתון. אבל השאלה האמיתית היא האם המשק האמריקאי בדרך למיתון? הבנק המרכזי האמריקאי התחיל להתמודד עם האינפלציה מעט באיחור ואיבד את אחד מכלי המדיניות המרכזיים שלו: אמון המשקיעים. זה עלול להביא להעלאות ריבית בשיעור גבוה יותר תוך פגיעה בכלכלה והגעה לנחיתה ״קשה״ של המשק. לזה יהיו ההשלכות כלכליות וחברתיות . אבל יש לנו פתרון שמתאים יותר מתמיד למשקיעים שיש להם יתרות מזומן להשקעה.
האמריקאים מאוד אוהבים סטטיסטיקה. לא נדרש הסבר נוסף לכל מי שצופה במדורי שוק ההון האמריקאים או צפה בטלוויזיה במשחק כדור-סל עם שדרנים אמריקאים.
בהקשר של שוק ההון, לדוגמה, מעל 10% ירידה משיא של מדד מניות זה שוק דובי. בהקשר של שיעור השינוי בתוצר הגולמי, שני רבעונים של צמיחה שלילית משמעה מיתון. בהסתכלות פחות טכנית קשה להגדיר את השוק האמריקאי כשוק במיתון.
שוק העבודה חזק, ההוצאה של הצרכנים חזקה (טוב, בכל זאת מדובר באמריקאים) והחברות (הסחירות, ובעיקר הגדולות) מציגות בממוצע רווחיות יפה. איך כל זה מתקשר למיתון? זה לא.
האם שני רבעונים של צמיחה שלילית במשק האמריקאי זה מיתון?
אז, האם שני רבעונים של צמיחה שלילית במשק האמריקאי זה מיתון? אולי. לא בהכרח. אבל זו שאלה שעוסקת בהיסטוריה. השאלה המעניינת באמת היא: האם הכלכלה האמריקאית בדרך למיתון? שכן, אם המשק האמריקאי יכנסו למיתון, זה ישפיע על כל כלכלות העולם ובכלל זה על הכלכלה הישראלית.
כידוע, לצד הצמיחה השלילית בשני הרבעונים האחרונים בכלכלה האמריקאית, התפתחה שם גם אינפלציה ברמות גבוהות (כ- 9% במונחים שנתיים) שלא נראתה כמוה עשרות שנים. העלייה הדרמטית בשיעור האינפלציה היא הבעיה המרכזית של המשק האמריקאי. לבעיה ז נדרש הבנק המרכזי האמריקאי (הידוע בכינויו המקוצר ה Fed) ויו״ר הבנק ג׳רום פאואל (Jerome Powell). ל Fed יש שתי דרכים מרכזיות להתמודד (או יש יאמרו להילחם) באינפלציה:
1. העלאת ריבית
2. לתקשר לציבור ביטחון בצעדים העתידיים שלו, השפעתם הצפויה על האינפלציה ואת רמת הנחישות שלו לטפל באופן משמעותי בנושא האינפלציה תוך רכישת אמון שציבור והמשקיעים.
באופן שעשוי להיראות מוזר לעין ישראלית, דווקא הסעיף השני טומן בחובו פוטנציאל גדול יותר להשפעה כלכלית מאשר העלאת ריבית.
מה משפיע יותר על הכלכלה והמשקיעים?
״על הנייר״ וגם בפועל הדרך הכלכלית המקובלת להתמודד עם רמת אינפלציה גבוהה היא להעלות ריבית. באופן כללי, העלאת ריבית מייקרת הלוואות ויוצרת מוטיבציה להקטין מינופים פיננסיים. היא גם יוצרת ריבית חלופית גבוהה יותר אשר תמשוך אנשים להשקיע בריבית במקום בחברות או בצריכה. כל זה בתורו ״מקרר״ את הביקושים במשק ובכך גורם לירידה בביקושים, וירידת מחירים שהיא ירידה בשיעור האינפלציה. תופעת לוואי של העלאת ריבית הוא האטת המשק.
אבל מה שבאמת משפיע על שווקי ההון ומקבלי ההחלטות הכלכליות במשק יותר מעלית ריבית היא האמון ב Fed. אמון שהוא יוביל את המשק להורדת האינפלציה תוך פגיעה מינימלית במשק. המושג המתאר את זה הוא ״נחיתה רכה״. ברור שעלית ריבית תאט את המשק, אבל באופן דיכוטומי אפשר לראות שתי סוגי האטה הכרחית:
1. נחיתה ״רכה״- האטה מינימלית בשיעור הצמיחה של התוצר ומעבר ליציבות וצמיחה.
2. נחיתה ״קשה״- האטה אגרסיבית של המשק שתוביל אותו לצמיחה שלילית (מיתון) משמעותי. מיתון משמעותי יהיה קשה יותר לחזור מהמצב הזה ליציבות וחזרה לצמיחה.
האמריקאים רואים ב Fed גורם מוביל של תהליכים אלו. אולם, הם חייבים שיהיה להם אמון בבנק המרכזי שלהם כדי שהמהלכים ישיגו את מטרתם. כאמור, האמון או הצד ה״פסיכולוגי״ של התנהלות ה Fed לא פחות חשובים ואולי אף יותר חשובים בהשגת מטרות אלה.
מה הבעיה העיקרית של ה FED?
הבעיה המרכזית של ה Fed כיום היא שבשל התגובה המאוחרת שלו למצב הכלכלי ובשל שההצהרות שלו לא מספיק נחרצות, שלא לומר חסרות משמעות מהותית. בעקבות זה הוא איבד חלק מהאמון הציבורי בו. כדי להשיג את מטרותיו חייב ה Fed להחזיר את אמון השווקים בו ובמדיניות שלו. ללא האמון הבנק יאלץ להעלות יותר את הריבית ולפגוע ביתר שאת בצמיחת הכלכלה. זה כבר באמת עלול להביא את המשק האמריקאי למיתון. כפי שזה נראה כרגע, זה התסריט המרכזי.
לא תסריט מעודד לכלכלה האמריקאית או לשאר העולם. צריך לזכור שהנפגעים העיקריים מעליות מחירים הם תשעת העשירונים שמתחת לעשירון העליון. מבחינתם אינפלציה זה מס נוסף אשר מקטין את יכולתם לכלכל את עצמם באופן מאוזן. זה פתח לאירועים חברתיים מחאתיים שקשה כרגע לצפות את התפתחותם והשלכותיהם העתידיות. אפשר לקבוע בסבירות גבוהה שטוב לא יצמח מזה, אלא אם הכלכלה באמת תעבור נחיתה ״רכה״ ומהירה.
ומה קורה בינתיים באירופה? לעדכון לחצו כאן
איך כל זה קשור אלינו?
אנחנו אוהבים ודאות באופן כללי, בפרט בסביבה כלכלית של חוסר ודאות ברמה גבוהה מאוד שעשויות להיות לה השלכות משמעותיות. תהליכים כלכליים לוקחים זמן ובוודאי ייקח לפחות שנתיים בטרם נוכל לראות אופק כלכלי יותר ברור.
אין טעם לחכות את כל הזמן הזה עד שהגל יעבור תוך החזקת מזומן בעו״ש. כדאי לעשות משהו עם יתרות מזומן המיועדות להשקעה.
אנחנו בחרנו להשקיע בהלוואה לטווח קצר, עם בטוחת נדל״ן בשיעבוד ראשון וביחס חוב לשווי מספק מאוד.
רוצה להצטרף?
אפשר לשלוח לנו אימייל אל: [email protected]
או להשאיר פרטים כאן: https://bit.ly/3zAuFuq
מאמר נוסף בנושא: https://bit.ly/3buaZ3H
בברכה,
צוות אמרלד
.
.
אמרלד אלטרנטיב אינווסמנטס גרופ בע״מ (״אמרלד״) עוסקת מזה 10 שנים באיתור, בדיקה והבאת הצעות השקעה אלטרנטיביות ללקוחותיה בישראל הכוללים גופים מוסדיים, בתי השקעות, פמילי אופיס, יועצים פיננסיים, מתכננים פיננסים ולקוחות בעלי עושר גבוה. אמרלד מתמחה בהשקעות בהלוואות מגובות בנכסים, הן דרך קרנות השקעה ייחודיות ויעודיות, והן דרך מכשיר ההשקעה Loan note. האחרון הינו כתב הלוואה לחברה בחו״ל ומהווה הלוואה ישירה לחברה בחו״ל כנגד העמדת בטחונות ע״י החברה. מנגנון ההלוואה הזה כולל נאמן שתפקידו לשמור על האינטרסים של המשקיעים, לרשום שיעבודים ולייצג את המשקיעים במקרה של אי עמידה של החברה בהסכם ההלוואה. הנאמן רשאי במקרה כזה לקבל עליו את ניהול החברה ולפעול לפי מיטב שיפוטו להחזרת ההלוואה ללווים. אמרלד מנוהלת על ידי המייסדים בועז אלפרן ועו״ד מיקי שמואלביץ׳.
.
אמרלד אלטרנטיב אינווסטמנטס גרופ בע״מ אינה מחזיקה ברישיון לייעוץ או לשיווק השקעות. אין במוצג בכדי להוות ייעוץ או שיווק השקעות ואין להסתמך עליו למטרות השקעה. המידע הנ”ל הינו למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין בו ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הצעה או שידול או הזמנה לרכוש (או למכור) את ניירות הערך ו/ או הנכסים הפיננסים הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהי או להחזר סכום ההשקעה. אין בתשואות העבר בכדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.