בגמרא נתונה אחת מעצות ההשקעה הותיקות והמפורסמות אי פעם. אולם אני טוען שכאשר הם כתבו ״שליש תחת ידו״ לא התכוונו להחזקת מזומן שערכו עלול להישחק עם האינפלציה, אלא התכוונו להשקעות לטווח קצר. השקעות לטווח קצר בהלוואות מגובות נכסים בחו״ל הן אפשרות מצויינת לקבלת ריבית על ההשקעה. כאשר מצרפים לזה אפשרות להשקיע בש״ח ולהימנע מתנודות שער החליפין של השקל מול סל המטבעות הרי שיצרנו כלי אופטימלי להשקעה.
״לעולם ישליש אדם את מעותיו: שליש בקרקע ושליש בפרקמטיה ושליש תחת ידו״ (בבא מציעא מב א). זאת בוודאי עצת ההשקעות המתועדת מהותיקות שישנן, ובוודאי אחת המפורסמות. בתקופה הנוכחית, המתאפיינת בהמון התרחשות כלכלית מאסיבית ודי יוצאת דופן מתקיימת היום בעולם. אי אפשר להתחמק מזה. כולם יודעים, כולם מתעניינים ורבים שואלים את עצמם איך להשקיע בתקופה כזו.
חכמינו מייעצים בגמרא להשאיר שליש מהנכסים במזומן. מי שלוקח ברצינות את ההצעה שלהם צריך להסכים לאחת משתי ההנחות הבאות:
- הם ככל הנראה לא חיו בתקופה של אינפלציה גבוהה. ו/או
- הם התייחסו למזומן באופן רחב יותר מאשר הפקרת המזומן בחשבון העו״ש.
אני מאמץ את הגישה שמפרשת ״שליש תחת ידו״ כהשקעות לטווח קצר ולאו דווקא כמזומן בעו״ש. השקעות לטווח קצר הן השקעות שבין 0-2 שנים.
מה קורה בינתיים עם האינפלציה?
כידוע האינפלציה משתוללת בתקופה האחרונה בעולם. הבנקים המרכזיים בעולם מעלים ריבית על מנת להילחם באינפלציה, וזאת למרות שרוב הכלכלות המערביות נמצאות בהאטה משמעותית עם לא למעלה מזה. זאת אומרת, שהבנקים המרכזיים בעולם מוכנים לשלם את מחיר ההובלה של הכלכלות להאטה גבוהה יותר או אפילוו מיתון וזאת במטרה לעצור את האינפלציה על השלכותיה ההרסניות. הרחבה ניתן לקרוא כאן.
הכלכלה הישראלית מנותקת בהקשר הזה מהנעשה בעולם, ומציגה תבנית כלכלית קלאסית: גם צמיחה מהירה וגם אינפלציה. מצב עניינים זה מאפשר לבנק ישראל להעלות ריבית עם הרבה פחות חשש מהאטה. קיים חשש אמיתי של פגיעה ביצוא, שהיא אחד הוקטורים החזקים במשיכת המשק לצמיחה, בשל ההתחזקות הצפויה של השקל מול סל המטבעות. אולם נראה שחישובי בנק ישראל מראים כי המשק יכול לשאת התחזקות נוספת של שער החליפין של השקל מול סל המטבעות.
לקחת הלוואות בש״ח להשקעה בחו״ל במט״ח? יש לך בעיה
בהקשר זה, גם משקיעים אשר ״יצאו״ את הונם לחו״ל לצורך השקעות, נפגעים אם הם עושים מאזן בש״ח. בפרט הדבר נוגע למשקיעים שלקחו מינוף בש״ח בריבית צמודה לפריים והשקיעו בחו״ל. מהלך זה יוצר תנועת מספרים חונקת למשקיעים. מחד, הריבית על הההלוואות גדלה ביחס ישיר להעלאות הריבית ע״י בנק ישראל. מאידך, שווי ההשקעה שלהם במונחי ש״ח יורד. תנועת מספריים זו מקטינה למשקיעים את ההון עצמי.
אנחנו תומכים גדולים בהשקעות בחו״ל בשל הזדמנויות ההשקעה המגוונות והטובות הקיימות שם. לא הכל ורוד בחו״ל. צריך לבדוק היטב את ההשקעות על כל המשתמע מכך. יחד עם זאת, כבר ברבעון הראשון של שנת 2022, הצגנו בפני המשקיעים אפשרויות השקעה בחו״ל שמטבע ההשקעה שלהן הוא ש״ח. אמרלד מתמחה באיתור, בדיקה והשקעה בהלוואות מגובות בנכסים לחברות בחו״ל. עם חלק מהחברות הצלחנו להגיע להסכמה שהן יקבלו השקעות בש״ח. קרי, הסכם ההלוואה הוא בש״ח, הקרן המועברת למלווה היא בש״ח, החזר הריבית למשקיע היא בש״ח וגם החזר הקרן בתום התקופה הוא בש״ח.
מאמרים נוספים בנושא כאן וגם כאן
באופן כזה, אנחנו נהנים מכל העולמות: גם השקעה בהלוואה מגובת הכסים בחו״ל עם בטחונות טובים, וגם השקעה בש״ח עם כל היתרונות הנלווים לכך. לקבלת פרטים על ההשקעה, יש ללחוץ כאן.
הריבית עולה בפועל רק איפה שזה נוח לבנקים
נושא מענין בפני עצמו, הוא שבעוד הבנקים העלו מייד את הריבית ללקוחות שלוו מהם כסף בהלוואת צמודות לפריים (שצמודות בפועל לריבית בנק ישראל), לא העלו באותו השיעור את הריבית על פקדונות שגם בהם הריבית צמודה לפריים. הנתונים המלאים כאן. למה? כי הם בנקים. אין ספק שמי שרוצה להניב תשואה על השקעותיו, פקדון בבנק (ולא משנה איזה ״סלט פירות״ ינסו למכור לכם) זה לא המקום להיות. מי שחשב שהריבית על הפקדון שלו תעלה ביחד עם עלית הריבית ע״י בנק ישראל, התבדה וגילה שרק חלק מעליית הריבית באה לידי ביטוי בריבית על הפקדון שלו. כדאי לעקוב אחר דוחות הבנקים לרבעון השלישי לשנת 2022 ולראות כמה תרמה עליית הריבית לרווחיות שלהם. או במילים אחרות כמה הציבור נפגע מעליית הריבית בשל עודף ריבית שקיבל הבנק במקום הלקוח. יש מאמר מענין בנושא כאן.
מסקנה ופתרון להשקעות
לכן, כשכתבו ״שליש תחת ידו״ אני מניח שלא התכוונו להפסיד כסף אלא לשמור על ערך הכסף. ערך הכסף לא יישמר בבנק. ערך הכסף יישמר ואף ניתן יהיה להנות מרווחים אם יושקע באפיק המניב ריבית ללקוח באופן קבוע ויציב. המקום האופטימלי להשקעות מסוג זה הוא הלוואות מגובות בנכסים לחברות בחו״ל. מי שאוהב יציבות ולא רוצה להיות לנוד בהתאם לשינויים בשער החליפין של סל המטבעות אל מול הש״ח, מוזמן לבדוק השקעה בהלוואה מגובה בנכסים לחברות בחו״ל הנקובה בש״ח.
מאמר נוסף בנושא כאן
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
אמרלד אלטרנטיב אינווסטמנטס גרופ בע״מ אינה מחזיקה ברישיון לייעוץ או לשיווק השקעות. אין במוצג בכדי להוות ייעוץ או שיווק השקעות ואין להסתמך עליו למטרות השקעה. המידע הנ”ל הינו למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין בו ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הצעה או שידול או הזמנה לרכוש (או למכור) את ניירות הערך ו/ או הנכסים הפיננסים הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהי או להחזר סכום ההשקעה. אין בתשואות העבר בכדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.